האביב הקצר של הכנרת

 

האביב הסתער עלינו בכל עוצמת צבעיו, ריחותיו, טעמיו וקולותיו.

מדרונות ההרים הגולשים לכינרת, אשר במשך הקיץ הארוך בקושי נראים עליהם כתמי ירק בודדים של שיזף על רקע הצהוב–אפור של הצמחיה החד השנתית, שבה רבים מיני הקוצים, משנים את צבעם לירוק עז – כאילו איזו אנגליה או ברזיל נפלה עלינו פתאום. רחל המשוררת כתבה על כך: "יש ימים פי שבע אז ירוק הירק".  שולי השדות הפכו לאגמים צהובים של חרדל. במקומות שבהם שלטו קוצים ועשבים יבשים  בוערות בצהוב החרציות. משטחים גדולים של ציפורנית מצרית צובעים בוורוד את שטחי המטעים בהרים שמסביב לעמק. כלניות אדומות, סגולות, ורודות ולבנות מבלבלות את חושיהם של אנשים וחרקים, ובמיוחד את הבוטנאים שמנסים שוב להסביר לנו למה צבעי הכלנית שונים ממקום למקום [ אצלנו, בגלל הבזלת, הן מגוונות יותר]. עד שהבוטנאים ימצאו תשובה, יחלוף האביב וכולם ישכחו מהעניין. ורקפות מצטנעות בין הסלעים כאילו אמרו:על מה כל המהומה, בסך הכל רצינו למצוא חתן?

השינויים בפריחה מתרחשים ממש יום יום. עוד לא הספקנו להתפעל ולצלם, וכבר התחלפו הכלניות בנוריות מבריקות; עמודי פריחה גבוהים וצהובים של הכלך החליפו את המשטחים הגדולים של פרחי העירית הוורודים; את התמונה הצבעונית מגוונים הכתמים הסגולים של מקור החסידה הגדול, הדגלים הסגולים של המרווה הדגולה, עמודי פריחה של הצמר היפהפה, פרחיו הסגולים של לשון הפר ולובן המרווה הריחנית [ניסיתם פעם להסתכל עליהם מלמטה, בשכיבה?]. בסוף האביב מתוספים למרבד הססגוני כל הסוככים הלבנים: מסרק שולמית, גזר, אמיתה, שפרירה ואחרים. ביניהם משתלבים הפרגים האדומים. אחרונים לפרוח הם כדוריו הקוצניים והסגולים של הקיפודן.

   יודעי ח"ן מכירים את מקומות פריחתם של הפרחים הנדירים – "אצולת הפרחים", שגם אם אינם בעמק עצמו, הרי הם בטווח נסיעה של מה בכך מהכינרת: אירוס הגלבוע – בגלבוע ובדרום הגולן; תורמוס – בנחל תבור ובירדן ההררי; אירוס הגולן – במרכז הגולן; טופל אדום – צמח מדברי טפיל נדיר שגבול תפוצתו הצפוני הוא כאן, ליד חמת גדר; חלביב רותמי – מול נהריים ויקינטון בארבל. אם אתם רוצים לחזות בפריחה בעוצמה רבה "כמו בחו"ל", סעו לכפר תבור או ליבנאל בעת פריחת השקד [אז מה אם הוא נטוע?]. מי שייסע ל"גשר הדודות" יזכה לחזות בזרימתו השוצפת של הירדן וגם בפריחת הכרמלית על סלעי הבזלת, וכשברקע כל אלה מתנשא החרמון המושלג ולרגליו הכינרת הכחולה  – מה עוד נבקש? רק עוד גשם אחד שיאריך את הפריחה והירוק.

מי אמר שהאביב שייך רק לעינים ולמצלמה? מגוון של ריחות משכרים עולה מן הפרדסים והשדות, ריחם המתקתק של ההדרים, ריח החרדל מהשדות וריחה מעורר החטא של פריחת התמרים הזכרים.

ואם לא די בכך – יש גם הרבה מה לאכול. בימי האביב אפשר לצאת לטייל רק עם סכין חדה ומחבת, לא צריך לקחת אוכל. אפשר לאכול את גבעולי החרדל; לטגן קציצות מעלי חלמית; גבעולי השומר נותנים טעם נפלא; מעלי העולש עושים הערבים סלט נהדר [פעם אף עשו ממנו תחליף לקפה]; ערביות כבודות מראה עם סלים וסכינים מדלגות על ההרים בחיפוש אחר העכוב (עכובית הגלגל) לוף ושאר צמחי מאכל.

והקולות….

אם תעמדו בשקט, לבד, בתוך שפע הירק והפריחה בגבעות שממזרח לכינרת –  מובטח לכם קונצרט לתזמורת של פשושים בסלסול עדין; עפרוני מצויץ מצייץ מגובה מעופו; פרנקולין קורא את קריאת "הגבר" שלו; במטעים תשמעו את הדהודה הנמוך של הצוצלת; מאוחר יותר ישמיעו הציקדות את קולותיהן הרמים והצורמים; ואם תקשיבו היטב, תשמעו גם את קול הדוכיפת , נקירות הנקר ושירתו הנפלאה של השחרור. בשמיים, שעליהם כתבה רחל: "פי שבעים תכולה התכלת במרום" ירחפו להקות השחפים החוזרות לכנרת מציד יומם. והחסידות השבות לקיניהן בצפון הרחוק.

ולסיום – דני רופ חוזר ואומר לנו כי משך האביב הוא שלושה חודשים. זה נכון אולי באירופה. אצלנו הוא קצר בהרבה. הדבר העצוב באמת באביב שלנו הוא חייו הקצרים.  עוד בטרם הספקנו להגיע לכל אתרי הפריחה ולחוות אותה, נופל עלינו חמסין גדול עם שרקייה חזקה, בערך באמצע חודש אפריל, ומייבש את הכל. הירוק הנפלא הופך שוב לצהוב-אפור. אנחנו נכנסים לכוננות קייץ ובודקים את תקינות המזגנים. לפעמים נדמה, שהפרחים יודעים את הגורל הצפוי להם, ולכן הם פורחים בזמן כל-כך קצר. האביב בעמק הוא מרוכז ואינטנסיבי יותר מאשר באזורים אחרים, חמים פחות. לפעמים אפשר לראות את ההתייבשות מתרחשת מיום אחד למשנהו. מאותו רגע, אם תרצו לראות פריחה, סעו לחרמון…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: