כך נתגלתה גמלא

 

יצחקי גל

2004[?]

לפני ימים אחדים פגשתי מורת דרך אשר סיפרה לי כי השתתפה בהשתלמות מורי דרך בגמלא, היא אמרה שמדריך ההשתלמות הסביר למדריכים כיצד נתגלתה גמלא, אני מודה שמכל הגרסאות הרבות ששמעתי זו היתה די קרובה לאמת, אולם זה היה הקש ששבר את גב הגמל [שלי], שכן שנים רבות מבקשים ממני אנשים לספר את סיפור גילוייה של גמלא, ואני אומר להם-תשלמו בכוס קפה …ואכן, הגיע הזמן להעלותו על הכתב. [ואז ישבתי ביום יפה אחד בקפה ליד הכנרת וכתבתי את הסיפור כפי שהיה].

    הימים היו ימי האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, פתאום הפכנו ממדינה קטנה ומפוחדת ל"אימפריה" מלאת בטחון עצמי. בחודש ספטמבר[אוקטובר?] 1967 עליתי לגולן והצטרפתי לחברי מרום גולן שישבו אז במחנה צבאי נטוש בפאתי קונייטרה. כשבוע לאחר בואי למקום צורפתי לצוות הסקר הארכאולוגי של הגולן, את הסקר ערכו שתי חוליות: אחת בראשות שמריה גוטמן והשניה בראשות קליר אפשטיין. אני צורפתי לחוליית שמריה. מלבדנו בחוליה היו הארכאולוג אדם דרוקס והשרטטת נינה גרין. תקופת הסקר כולה היתה חוויה מדהימה של גילוי ארץ לא נודעת לחלוטין, ובין השאר גילוי ישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד כגון דבורה ,קצרין ועוד [סגנון] ובנוסף לכך הכרות עם אישיותו המרתקת של שמריה.[להרחיב?]

   באחד מסיורנו היגענו לחורבות הכפר אל-מא  ה"יושב" ממש מעל הקניון של נחל רוקד וצופה אל הכפר ג'מליה בסוריה, ואל השלוחה הנקראת תל א- דרע אשר בה זוהתה גמלא על ידי גוסטב דלמן בשנות ה -80 של המאה ה -19.שמריה הראה לנו את גמלא [עלפי הזיהוי שהיה מקובל אז] וסיפר את הספור המדהים של הקרב על גמלא במרד הגדול. סביר שהוא סיפר זאת בפתוס האופיני לו. על כל פנים התרשמותי היתה חזקה מאד, שמעתי את הסיפור לראשונה [?] אולם מאותו יום הלכתי במחשבה שהמקום אינו מתאים לתאור כי לא רואים משם את הכנרת ואת מגדל, היא "טריכי" כפי שכתוב אצל פלביוס. ובנוסף לכך לא שוכנעתי כי השם ג'מליה מורה בהכרח על הזיהוי עם גמלא. מהכרותי הטובה עם מפת הארץ (ממסעותי בצבא )למדתי שבהרבה מקרים השם הערבי מטעה לגבי הזיהוי ההיסטורי (לדוגמא- משרפווי).

   בפרואר 1968 נסתיימה עבודתי בסקר הארכיאולוגי והתחלתי לעבוד בסקר נופים ואתרים של רמת הגולן. אשר נערך כחלק מהכנת תכנית כללית לפתוח רמת הגולן ושימור הטבע בו. הסקר נוהל ע"י רשות שמורות הטבע ומומן ע"י מספר גופים, ביניהם: הסוכנות היהודית, משרד התיירות ועוד. [לפרט] .משה סלע, מרכז הסקרים ברשה"ט נתן לי חופש פעולה רחב, דבר שסייע רבות להצלחת הסקר. בניגוד לסקר הארכאולוגי שנמשך כ 5 חדשים בלבד, סקר האתרים נמשך כשנתיים ורבע כך שהספקנו לחרוש את הגולן לאורך לרוחב ולעומק באופן יסודי מאד. הרבה קילומטרים הלכנו ברגל בין השאר בשטחים קשים מאד והרבה נסענו בג'יפ. נקלענו לסופות שלגים [אז טרם  ידענו מה זה] לשטחי אימונים ולחדירות של מחבלים[עדיין לא נבנתה  גדר הגבול והמערכת"]. הצוות הקבוע בשטח היו הג'יפ ואני[?], ושאר חברי הצוות היו מתחלפים מדי פעם, ביניהם היו ד. בן עמי ,י. לב ארי, דן פרי, מ. הרטל…  ר. קופלביץ'. עבדנו בצמידות לצוות התכנון שכלל את האדריכלים רפי לרמן, ומיכה ועדנה גלעד, שתפקידם היה לתרגם את הממצאים בשטח לתכנית לפיתוח התיירות ושמורות טבע בגולן. היתה זו עבודה מרתקת ולעתים מסוכנת, חרשנו ארץ לא נודעת, והגענו למקומות נפלאים ובלתי מוכרים. נזכיר למשל את נחל יהודיה בו הלכנו לראשונה משה הרטל ואנכי המומים ומופתעים מכל מטר נוסף של הקניון המדהים שלו. לא ראינו לפני כן קניונים עמוקים וגבוהים כל כך בארץ, ומכיון שטרם הייתי בחו"ל, לא ראיתי מעולם קניונים כאלה.

   בגלל השכחנות המופלגת שלי ניהלתי יומן שבו רשמתי את מעשינו בכל יום, זאת בנוסף לכרטיסים שמילאתי בכל אתר, בדיעבד הסתבר שהיה חשוב לכתוב את הדברים מיד עם התרחשותם…

מכאן העבר————————————————————————-

   באחד הימים- -16.5.1968 ,היגענו לשלוחת ההר שמעל לגמלא עליה ממוקם הכפר דיר קרוח.[חזרה] באותו יום הצטרפו אלינו אנשים מהסוכנות היהודית שבאו לאתר שטחי קרקע לחקלאות: יאיר יליף וגיורא דורי, וכן דן פרי מרשות שמורות הטבע, ורפי לרמן ומיכה גלעד אדריכלי הסקר. הגענו בנסיעה [בג'יפ] אל הכפר חזן -כפר סורי נטוש שנמצא בערך קילומטר אחד מצפון לדיר קרוח, [המקום שבו נמצאים כיום מגרש החניה והמזנון של גמלא][?]הלכנו אל קצה השלוחה ואז נגלה לנו הנוף המדהים של נחל דליות ,[אז בערבית ואדי דליה], ונחל גמלא וביניהם השלוחה שהיום מזוהה כגמלא, וברקע הכינרת. אמרתי לנוכחים: הטופוגרפיה של המקום מתאימה מאד לתאור של גמלא בכתבי יוסף בן מתיתיהו. בערב כרגיל סיכמתי את היום ביומן, וכך נכתב שם:

   16.5.68 [רשימת המשתתפים]

,"היום נערך סיור חשוב ביותר לאזור המפלים של דיר- קרוח נסענו תחילה לרוג'ום אל היריומשם למזרעת קונייטרה, הלכנו לתל אל בזוק [תל בזק] ולמפלים של חזן [מפל גמלא] שזרימתם עתה חלשה בהרבה מזו שבפעם הקודמת, משם הלכנו לדיר קרוח, הכפר יושב מעל ה"גמל" שבין המפלים של חזן ושל מזרעת קוניטרה. הבית הראשון שהגענו אליו מצפון מקורה אבן ובמשקוף שערו חרוט צלב, כל המשטח שליד הכפר מכוסה חרבות מהתקופה הביזנטית(?)

   מרוב התלהבות ניסיתי להעלות רעיון שכאן מקומה של גמלא, ואכן ישנו נימוק אחד לטובתי אצל פלוויוס – גמלא נשקפת למול טריכי שהיא בגליל, ומהרוקד בודאי לא רואים את הגליל (מדיר קרוח בקלות) אך ישנה אי התאמה (מסוימת) בין התאור בספר לשטח מבחינת הכיוונים ומבנה העיר."

   העניין הוסיף לנקר במוחי וכעבור שבועיים – ב-31.5.68 יצאתי למקום עם משה קלמנובסקי (היום משה הרטל- ארכאולוג מחוז הגולן), הפעם ירדנו מן השלוחה של דיר קרוח למקום שבו מזהים היום את גמלא[ניסוח] וסקרנו את השלוחה, וכך כתבתי ביומן:

    "ירדנו לחושניה לתאם( כל יציאה לשטח תואמה עם צה"ל מחשש לכניסה לשטחי אימונים, ושדות מוקשים וחדירות מחבלים)בדרך- פנצ'ר נוראי (כנראה שהצמיג הלך)נסענו לחזן, (הכפר שמצפון למפל גמלא) הדרך מצוינת מלבד הקטע שעד תנוריה. המטרה – נ.ג 330 (א- סנם – גמלא)

  הלכנו מחזן ישר למפל הגדול, הגענו למצוק כ -50 מטר מערבה ממנו ויש משם תצפית מצוינת על המפל אשר נגלה בפתאומיות. הוא זורם כעת בזרם די חזק.הלכנו משם לדיר קרוח  בדקנו את הבית הצפון מערבי אשר תקרתו אבן והוא מקושת, בפתחו מעל לדלת -צלב (חקוק באבן).

  ירדנו אל השלוחה (של גמלא) חצינו את האוכף ועלינו ממנו אליה, היא חדה מאד וצרה מאד.השטח הקטן מאד שלמעלה מכוסה סלעי ענק, ובקטעים הבלתי מסולעים ישנם שרידי בניה מעטים!! ואף חרסים ביזנטיים(?) במקום אחד נוצר חתך של כחצי מטר של אדמת תל עם חרסים, עובדה זו מחזקת במידת מה את הרעיון שכאן הוא מקומה של גמלא(???)שהרי פלויוס מתאר שהעיר יושבת על גבי שלוחה ומאחוריה מצוק. גם המדרון הדרומי מזרחי של השלוחה מכוסה חרסים רבים. נוסף לעובדות אלה נשקפת השלוחה אל הגליל והכנרת (לפי פלויוס נשקפת גמלא אל מול טריכי. נוסף לכך חלקה הגבוה של העיר (הכפר דיר קרוח) הוא בצפון מזרח, ולפי פלויוס הוא צריך להיות בצפון, אבל המגדל הגדול ששם – במזרח- ולכן יתכן שגם ענין הכיוונים מסתדר. אך הכל כמובן בגדר השערה בלבד.

  חזרנו משם אל המפל. בקירו המזרחי של הואדי של חזן [נחל גמלא היום] ישנה מערה וראוי לבקר בה פעם."

  מאותו יום ענין גמלא לא נתן לי מנוחה היה ברור לי שיש לערב בכך ארכאולוג מקצועי. [סיפרתי על הרעיון לאחד הארכיאולוגים שאיתו הייתי בידידות והוא פסל אותו בתוקף, בתמימותי כמעט שעזבתי את הנושא)

  מאוחר יותר נדלק לענין גם ידידי דודיק בן- עמי וספרנו את הדבר לצבי אילן- חוקר ארץ ישראל, הוא התלהב מהרעיון ובא לסיור במקום. כך כתבתי [?] על הסיור הזה ביומן:[תאריך]

                                  [מהיומן]

  בסופו של הסיור אמר לנו צבי: אתם תמשיכו לחפש שרידים בשטח ואני אסרוק את החומר על גמלא במקורות. ואכן ניתן לומר כי צבי אילן היה הראשון שליקט וחשף את המקורות על גמלא בפני הציבור הרחב, גם מעבר לסיפור המרד כפי שהוא מופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו. דומה שתרומתו החשובה היתה בכך שהוא הביא לתודעת המתענינים את החשיבות של גמלא כיישוב לפני המרד.[להרחיב].

  בשנת 1971 כתבנו מאמר ראשון שבו פורסמה התגלית ב"טבע וארץ", [חוברת-פרוט] למאמר היו שותפים מייק לבנה פנחס סלע ואנכי. פנחס סלע היה מדריך טיולים שהיה בקבוצת חיילים שחדרה לסוריה וביקרה בתל א – דרע ליד ג'מליה בו זוהתה גמלא בטעות קודם, הוא דיווח שאין שם כמעט שרידים עתיקים.

  באותה שנה הוציא צ. אילן דפדפת על גמלא במסגרת נופים ואתרים אשר חשפה בעיקר את המקורות על גמלא. [להרחיב]

  מאוחר יותר נפגשנו דוד בן עמי ואנוכי עם שמריה גוטמן בכנס ארכאולוגי בצפת ואז הדלקנו אותו לנושא גמלא.

  מספר על כך דוד בן עמי: "בכנס "אל מול גולן" שהיה בסוכות בצפת פגשנו את שמריה, (חיפשנו אותו קודם לכן אבל הוא היה עסוק בסקר בדרום הר חברון) מישהו כתב לו והוא לא רצה לבוא, תפסנו אותו בכנס ואמרנו לו שהוא חייב לבוא לראות את האתר. בסופו של דבר הוא הגיע לגמלא. נסענו לשם עם פנחס סלע, "אני זוכר שכשעמדנו איתו למעלה (בדיר קרוח) וקראנו את פלויוס נדלקו לו העינים.

כשירדנו למטה (לשלוחת גמלא) מצאנו מטבע של אלכסנדר ינאי.

  כנראה שכבר אז החליט שמריה לערוך חפירות במקום.ואכן בשנת 1976 החלו החפירות בראשותו, אשר חשפו את שרידי העיר המופלאה עם נופה המרהיב וסיפור הקרב המדהים שלה, וכן העלו עוד הוכחות רבות לזיהוי המקום, וביניהם מטבע שנטבע בזמן המרד ובו מוזכרת ,כנראה, גמלא בעברית.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “כך נתגלתה גמלא

  1. היי, יצחקי
    הדיווח בכתב זהה לדיווח בעל פה…
    להתראות,
    דרור
    ד"ש מרוחלה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: